<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי ינאי</h1>
<h2>דף קמ.</h2>
רבי ינאי. סתם האמורא הוא מן הראשונים. ורבו של רבי יוחנן היה, וזקן גדול היה, שהרי אפילו חזקיה בנו של רבי חייא, שהיה רבו של רבי יוחנן, היה רבי ינאי זקן ממנו. ואע"פ שכבר היו בני רבי חייא בימי רבי בעלי תורה, כמו שכתבתי בסדר חזקיה, אעפ"כ קורא להן רבי ינאי (דזבין) [הרובין] בההיא דהכל שוחטין [חולין כ' ע"א] הלכה כשר במליקה דאמר רבי ינאי יקבלו הרובין את תשובתן. ויהודה אחי חזקיה היה חתנו כדאיתא באע"פ [כתובות ס"ב ע"א]. ורבי ינאי היה ממעלת היוחסין כמו שכתבתי בסדר בן. בירושלמי פרק אחרון דמסכת תעניות [פ"ד ה"ב] (ר) רבי מצא מגילת יוחסין וכתוב בה רבי ינאי מן דמעלי בן יהודה בן ציפרין. מיהו מספקא לי אם הוא רבי ינאי תנא שכתבתי למעלה או רבי ינאי האמורא, לפי שכל אותן יוחסין שמונה שם כולם תנאים היו. ומונה כך רבי ינאי מן מעלי בן יהודה, רבי חייא רובה מבני שפטיה בן אביטל. ורבי ינאי ורבי חייא רבה נתחתנו כמו שכתבתי. (וכמה) [בכמה] מקומות [מוכח] שהיה רבו המובהק של רבי יוחנן. כדאיתא בפרק רבי אליעזר תולין אההיא אין שורין את החלתית בפושרין, בעא מיניה רבי יוחנן מרבי ינאי מהו לשרות את החילתית בצונן אמר ליה אסור. אמר ליה והאנן תנן אין שורין בפושרין הא בצונן מותר. אמר ליה מתניתין יחידאה היא דתניא אין שורין את החילתית לא בחמין ולא בצונן רבי יוסי אומר בחמין אסור בצונן מותר. ואע"ג דסתם מתניתין רבי יוסי היא, סבר רבי ינאי הלכה כרבי יוסי מחבירו ולא מחביריו. מיהו רב הונא פליג בירושלמי, דהכי גרסינן בירושלמי [שבת פ"כ ה"ג] רב הונא אמר לא שנו אלא בפושרין הא בצונן מותר. רבי יוחנן בשם רבי ינאי אפילו בצונן אסור. אמר לו רבי יוחנן על חנם יגענו. נראה הפירוש דרבי יוחנן נמי סבר לה כרב הונא בגמרא דילן, ובתר דשמעה מרבי ינאי אמר "על חנם יגעתי" לגרוס (ב)משנתינו מאחר שאין הלכה כסתמא זו. וגרסינן נמי בבבא בתרא פרק מי שמת [קנ"ד ע"ב], הוא אמר שכיב מרע היה וכו' א"ר זירא אי כפר רבי יוחנן ברבי אלעזר תלמידו יכפור ברבי ינאי רבו.
